איכות הסביבה

16.9.07

הדייג ודג הזהב- אגדה או מציאות

לאחרונה עלה בדעתי שסיפור הדייג ודג הזהב,ניתן להתפרש כמשל על מה שקורה בעולמנו היום.

בסיפור, למי שלא זוכר, הדייג העני מהצריף העלוב מבקש מהדג משאלות, וזוכה להעלות את רמת חייו עוד ועוד,
אלא שלבסוף הוא מגזים בבקשותיו ורוצה להפוך את הדג לנחות ממנו- שהוא יהיה המושל והמצווה.

ואז הכול חוזר לקדמותו, לעוני ממנו התחיל.

ובכן-
אם מתוך העוני שלנו למדנו לפרוש רשת מתוחכמת שתדוג לנו דגי זהב,ולכדנו את אוצרות הטבע כדי שיעלו את רמת חיינו,
ואכן במקום צריף עלוב- בהתחלה זכינו לבית מוגן, לסעודה על השולחן,
ובהמשך- ללוקסוס שאפילו מלכים לא הכירו-
ברזים בבית עם מים חמים וקרים,מערכת חשמל לשרותנו, בידור זמין בטלויזיה, רכב פרטי ללא סוסים, סעודות בשפע, מעבר לצרכינו,
ורצינו עוד ועוד,
אז שאבנו עוד נפט וכרתנו עוד עצים, וניצלנו קרקעות וביקשנו תמיד עוד ועוד.
ודג הזהב שלנו הגיע למצב שבו הדרישות שלנו אינן משהו שהוא יכול לספק לאורך זמן,
שבינו אותו, ניצלנו אותו,חשבנו למשול בו-
והחזרה לעוני – שצפויה בסוף חוסר הגבולות הזה- כבר נמצאת ככתובת על הקיר, ואנחנו קוראים את הכתובת
.
(אמנם בסיפור המקורי זו האישה שביקשה עוד ועוד, והבעל הרגיש שזה לא בסדר אך ציית לרצונה....
גם בגרוש מגן עדן האשימו את האישה שלא עמדה בפיתוי....
אבל באמת , העולם מתנהל עדיין בעיקר על ידי גברים, כבר הרבה מאד דורות, ואיני קונה הטלת אחריות על מישהו אחר.
הדייגים שלנו היום- יוצאים מתוך תפיסה כוחנית, תחרותית,
מתוך איזשהו עיוות תרבותי שאומר שלשלוט זה מה שנותן משמעות לקיום שלך.
זה עצוב.)

בנינו כאן אפשרות לגן עדן, ליציאה מהעוני,
גן העדן יהיה אפשרי
במידה ונשכיל להשתמש בתבונה ובזהירות ובכבוד במה שיש לטבע להציע לנו,
ובמידה ונחלוק הכול בצורה צודקת זה עם זה ונסתפק במה שאפשרי,
ונדע להכיר את הגבולות של התפתחותנו העכשווית.

הלוואי שננהג בתבונה ומתוך אהבה
כדי שלא נגיע לסוף העצוב של הסיפור.
הלוואי שניצור יחד סוף אחר, שמח.

12.8.06


שינוי מגמה בהתייחסות למוצרים בהם אנו משתמשים צריכה להתפתח מגמה חדשה וברורה של שימוש במוצרים שאינם גורמים נזק לסביבה בכל שלב שהוא.
 
צריך לעשות שינוי במצב הקיים, שבו ייצור מוצרים ושימוש במוצרים נעשה ללא התחשבות בהשלכות שיש למוצר על הסביבה , ועל איכות הסביבה בעתיד
בכדי שייווצר שינוי דרושים: מודעות רחבה,חקיקה ותמחור אחר של המוצרים.
השותפים לשינוי צריכים להיות –
הציבור
היצרנים
הגופים המחוקקים.
הציבור זקוק ליותר מידע על כל פריט שבו הוא משתמש- ממה הוא מורכב, האם הוא ניתן למחזור או מתכלה ללא נזק סביבתי או האם הוא יוצר בעיות לסביבה ובאיזה אופן.
חשוב לכלול במידע על המוצר גם את כל ההשלכות שיש למוצר על הסביבה בשלבי ההכנה שלו- החל מייצור החומרים המרכיבים אותו, תהליכי הייצור, תנאי העבודה בעת הייצור ועוד.
הציבור צריך לשלם את העלות האמיתית של המוצר שבידיו- גם את עלות המחזור שלו, ועלות תיקון הנזק הסביבתי שנוצר בגלל המוצר.
הגביה יכולה להיעשות באותו אופן בו נגבה ה מ.ע.מ כיום.
הכסף הנוסף ששולם עבור המוצר- צריך להגיע לרשות המטפלת בשיקום תוצאות השימוש במוצר.
מוצר יותר ידידותי לסביבה- ישא פחות עלויות נלוות.
מוצר המאפשר קיימות, לא ישא בעלויות נלוות.
הציבור יוכל לבחור להשתמש במוצרים שתומכים בסביבה.

היצרן- צריך לשלם עבור תיקון הנזק הסביבתי שהוא גורם- בתהליכי הייצור. התשלום מיועד לרשות המטפלת בשיקום הנזק.
היצרנים צריכים להציג תכנית ברורה למעבר לחלופות ברות קיימא בסוגי החומרים, התהליכים והמוצרים אתם הם עובדים.

המחוקק ייצור מערכת חוקים מחייבת המגנה על הסביבה, ומתייחסת ליצרנים וצרכנים.
המחוקק ידרוש מן הממשלה להקצות די משאבים, ולהקים את כל הגופים הנדרשים לליווי תהליך המעבר לקיימות.
ייצור מוצרים הגורם לנזקים לא הפיכים ייאסר בהדרגה. יקבעו קנסות משמעותיים, ודרכי אכיפה יעילות.
היצרנים יידרשו ליצור חלופות ברות קיימא למוצרים ודרכי הייצור הקיימים.

מעורבות מוסדות הלימוד והחינוך
יוקצו משאבים הולמים למחקר ופתוח- בתחום חלופות ברות קיימא לחומרים מוצרים וטכנולוגיות.
יורחבו המחקר ומגמות הלימוד בתחומי הקיימות - במוסדות להשכלה גבוהה.
מוסדות להכשרת מורים ומחנכים ידאגו לכלול מידע ברור והכוונה למחנכים בתחומים אלו, כדי שיוכלו לטפח את ההתייחסות הסביבתית בכל הגילאים.
המידע יועבר לילדים בכל הגילאים, בכל מוסדות החינוך, בכל גיל לפי רמת ההבנה.

תקשורת
תינתן תמיכה בתקשורת לשינויי המגמה .-
הספקת מידע לציבור, עידוד התנהלות מקיימת, הכוונת אנשים לחלופות נכונות ולשינויים נדרשים.
התקשורת תיצור עניין ציבורי סביב ההתקדמות בתחומי הקיימות, ותעודד התקדמות זו על ידי הפנית תשומת לב הציבור למגמות החדשות, ולהצלחות בתחום.

---------------------------------------


מרכזי מחזור עתידניים
 
הקדמה
מחזור יהיה בעתיד חלק מחיי היום יום, ומעוגן בחקיקה, מאחר שבעיית הפסולת נהייתה בעיה שממדיה גדלים והולכים, השלכותיה מבחינת זיהום סביבתי, עלויות פינוי והטמנה, תופסים יותר ויותר מודעות אישית וציבורית ומשקל.
כיום הצורך בהפרדת אשפה, וטיפול בפסולת מורגשים כמטרד, ואין מערך מתאים לפתרון הבעיות.
בהדרגה קמים ויקומו מפעלי מחזור פסולת, ויימצאו הפתרונות ההולמים.
הציבור ילמד לקחת חלק על ידי טיפול נכון בפסולת הביתית והעסקית, והמדינה ו/או יזמים פרטיים, יתנו את פתרונות הקצה- מה עושים עם סוגי הפסולת השונים.
שיתוף הפעולה סביב שיקום הסביבה, ואורח חיים אקולוגי, יוכלו להיות גורם מלכד בתוך הקהילות המקומיות וגם ביחסים בין קהילות ועמים.

בעיני רוחי אני רואה כיצד אפשר ליצור מרכזי מחזור שיענו על צרכי השלב הראשוני והשני של הטיפול באיסוף והפרדת פסולת ביתית, ויהוו מקום אטרקטיבי לבוא אליו, וגם מרכז פעילות בדגש סביבתי ומרכז חינוכי הסברתי, הכול במתחם אחד.

כיצד יראה מרכז מחזור עתידי ?

מ.מ. יראה כמרכז מסחרי או קניון ענק, מבחינת היקפי הפעילות שבו.
הוא יכלול-

1. מתקנים לקליטת פסולת, לכל סוג פסולת מתקן נפרד.
השלכת הפסולת תהפוך לעניין משעשע או מעניין

המתקנים יהיו בחלקם בנויים בצורה שהכנסת הפסולת תהיה משעשעת כשלעצמה-
אם באים לזרוק- בקבוקי פלסטיק, הם יפלו במסלול מיוחד, או ישאבו דרך צינורות באופן שיכול לשעשע את הזורקים, בפרט אם הם ילדים.
זכוכית- ניתן יהיה לזרוק ולנפץ- דבר שילדים ממש היו רוצים לעשות.
הניירות יכולים לעבור בחלל עם זרמי אויר שיגרמו להם להתעופף, או תהיה דחיסה גלויה לעין הצופה-
השלכת הפסולת תהיה עניין משעשע, ומושך עבור ילדים.
יומצא מתקן שהופך את הכנסת הפסולת לאטרקטיבית, לכל סוג פסולת.

ביגוד, רהיטים משומשים, מוצרי חשמל, מכשירים פגומים וכד'
לכל סוג יהיה מקום איסוף, בו יהיה צוות שממיין את מה שהתקבל, מפריד בין דברים הניתנים לשימוש לאחר תיקון, ובין פסולת.
יהיו בסמוך סדנאות ובתי מלאכה קטנים, שבהם ישקמו רהיטים, מכשירים כלים ובגדים.
וכן סדנאות אומנות, בהם ייצרו מחומרים שאינם ראויים לשימוש חוזר.
בתי המלאכה והסדנאות יהיו פתוחים לקבלת מבקרים, ויאפשרו התבוננות בתהליכי תיקון ויצירה,
וישלבו בהם סדנאות בהם יתנו פעילויות מחומרים אלו לילדים.

המתחם יכלול עוד-
מיחזור פסולת אורגנית, בהיקף קטן- להדגמה, כיצד ממחזרים, בהיקף ביתי ובהיקף מוסדי.


2. מרכז מסחרי

בתי אוכל וקפה- עם דגש על מזון בריא,
מתקני משחקים לילדים, מחומרים ממוחזרים, (ייוצרו בחלקם מפסולת שמגיעה למקום) או מחומרים ידידותיים לסביבה.
חנויות המוכרות מוצרים אקולוגיים-
מוצרי מזון
מוצרי ניקיון, קוסמטיקה, מתקני הפרדת פסולת ביתית, קומפוסטרים
מוצרי גינון אורגניים. ביגוד מחומרים טבעיים
ספרות אקולוגית חנויות יד שנייה- שימכרו ביגוד , מכשירים ורהיטים ששופצו במרכז.
ועוד.

3. מרכז חינוכי
ספרייה חינוכית, המרכזת חומר בנושאי סביבה, ומספקת למוסדות חינוך.
יתקיימו במקום סיורים מודרכים מלווים בהסברים לכתות בתי ספר וגנים, וכן למשפחות.
יתקיימו סדנאות וקורסים ביוזמת המקום ו/או על ידי גורמים פרטיים
הסדנאות והקורסים יכללו-
לימוד לגבי פסולת- הבעיות הפתרונות, התהליכים .
הנחייה לטיפול בפסולת ברמה הביתית
הנחייה לטיפול בפסולת ברמה עסקית והתעשייתית.
אורח חיים ידידותי לסביבה
בנייה אקולוגית
בישול בריא
אורח חיים בריא
ועוד

4 מרכז סדנאות וטיפולים
יצירה בחמרים טבעיים
טפולים הוליסטיים. תזונה בריאה, תנועה, בישול בריא ועוד

5. מופעים ותערוכות
אמנים שמעוניינים לתרום את הכנסות המופע לטובת עשייה סביבתית
יצירות בתחומים שונים הקשורות לאיכות הסביבה.
הקרנת סרטים בנושא איכות הסביבה, והשאלת סרטים למוסדות חינוך.

בנית המקום

הבנייה תעשה על פי תכנית שיהיו מעורבים בה מהנדסים וארכיטקטים בעלי גישה סביבתית.
התנועה בתוך המתחם – ללא כלי רכב, והמתחם יכלול פינות ירוקות וגינון.
הגינון יתוכנן על ידי מתכננים סביבתיים.
יהיה כביש שרות ( הקפי ) , לפינוי פסולת למיחזור, ולהספקת כל הדרוש לפעילות,
יתכן לעבוד בכמה מפלסי גובה. על מנת לנצל את השטח נכון
באם יהיה צורך בכביש פנימי, הוא יעבור מתחת למבנים ולא יפריע לתנועת אנשים .
גם השרותים (בתי השימוש) במקום ידגימו גישה מתקדמת לנושא שפכים.

הבנייה תתייחס גם לצד האמנותי והאסתטי, כך שחזות המקום תהיה של מקום שופע תרבות וגם ירוק ופתוח .


שרות לציבור ויחס אישי

המקום יבנה בשביל הציבור, והמבקר יקבל ליווי, הכוונה, ויחס אישי מאנשים שתפקידם לארח, ולכוון ולהדריך את המבקרים במקום.
היחס האישי של המלווים יהווה מודל להתנהגות הכוללת סבלנות, הסברת פנים והכוונה , וערנות לצרכי המבקרים.

---------------------------------------

נקודות נוספות-

מתחם חיצוני לקליטת פסולת ללא שהיה במקום

יהיה מתחם לקליטת פסולת בנקודה מחוץ למתחם הפעילות, בסמוך לו, לאנשים ממהרים, שלא רוצים להיכנס פנימה. פסולת זו תגיע למתקנים הרלוונטיים על ידי צוות שערוך לטפל בה- למיין ולהעביר למקומות המתאימים. יתכן לשמור עבור ילדים מלאי של מיכלים בקבוקים, פחיות וכו להשליך לתוך המתקנים להנאתם.

מרכזי מחזור בסדרי גודל שונים ומיקומם

מרכז המחזור המתואר כאן הוא מרכז אזורי גדול, המתאים לסביבה עם כמות אוכלוסיה גדולה-
ואמור לשרת אוכלוסיה באזורים צפופים. לאחר ניסיון בתחום עם מודל ראשון ניתן יהיה להעריך איזה גודל אוכלוסיה יכול המתחם לשרת, ובהתאם- כמות המרכזים הדרושים , בהתאם לגודל האוכלוסיה.

בפריפריה רצוי שיהיו מרכזי מחזור אזוריים, שישרתו כמה יישובים, והיקפם כנראה יהיה קטן יותר.


תחבורה

במידת האפשר רצוי שתהיה תחבורה ציבורית אל המרכז
עם זאת יש להתייחס למצב הקיים בכל אזור מבחינת אפשרות מציאותית לתחבורה ציבורית.
יש לדאוג למגרשי חניה מתאימים ונוחים ליד המרכזים ו/או ליד תחנות התחבורה הציבורית.

---------------------------------------
המכונה סביבה, איכות סביבה, אקולוגיה- הוא נושא חשוב
הנושא
ביותר שיש לו השלכות ישירות על איכות חיינו, עתידנו, ועתיד
ילדינו.
המודעות לבעיות איכות הסביבה נמצאת בתהליך התעוררות, אבל יש
עדיין הרבה מה לעשות למען הגברת המודעות לבעיות, ובחיפוש
פתרונות לבעיות אלו.
הדברים נוגעים לכל אחד - משום שכולנו זקוקים לסביבת חיים
המאפשרת חיים, לאוויר ומים נקיים, לאדמה פוריה - בשביל הקיום
הפיסי שלנו, ולסביבה נעימה ויפה - גם בשביל הנפש.
שאלות הקשורות לאיכות הסביבה עולות בראשי מידי פעם, ולרוב
אין לי תשובה.

רשימת השאלות:

* האם תהליך מיחזור הנייר הוא ידידותי לסביבה?
האם ניתן למחזר את שקיות הניילון?
מה מזהם את האוויר יותר - התנעה חוזרת של הרכב, או השארת
המנוע עובד לזמן קצר (לכמה זמן)?
האם ניתן למצוא פתרון חלופי לשרותים, כזה שאינו צורך כל כך
הרבה מים לשטיפה?

איזה סביבה אנחנו רוצים ?

השינויים המהירים שחלו בעשרות השנים האחרונות, הותירו אותנו מבחינה מסוימת מאחור.
הסתגלנו להרבה דברים חדשים אך טרם למדנו את כל המשמעויות שיש לשינויים באורח חיינו.
מחיי צניעות עברנו לחיי שפע, מתרבות של ייצור עצמי של חלק גדול מצרכינו, עברנו להיות צרכנים נאמנים של מוצרים רבים ושונים.
תרבות הצריכה היא תרבות המייצרת הרבה פסולת-
כל מוצר כמעט מגיע באריזה , שהופכת לפסולת עם פתיחתה, בין אם זה גביע של יוגורט, או מארז של מחשב.
בתרבות של שפע פחות מתקנים, ויותר זורקים וקונים חדש.
כל מוצר כמעט, בסוף תקופת השימוש , הופך לפסולת בעצמו. ככל שקצב הצריכה עולה, כך מצטברת הפסולת והופכת לבעיה.
"עידן הפלסטיק" מאופיין בהרבה פסולת שקצב ההתכלות שלה איטי, שאינה חוזרת אל הטבע,
ששרפתה מייצרת חומרים רעילים, ולא כבעבר כשהמוצרים היו עשויים מחומרים הקרובים יותר לטבע – כמו - עץ חמר מתכות וזכוכית.
אופייני לתקופתנו – ששולי הכבישים "מקושטים" בבקבוקי שתייה , מפלסטיק, ולעיתים מזכוכית,בפחיות משקה ובשקיות פלסטיק. פסולת זו, אם לא תפונה תישאר הרבה אחרינו- לכער את הנוף לילדינו ונכדינו.

יש כבר הבנה שאם לא נצמצם את כמות הפסולת, ונטפל כראוי בסוגי הפסולת השונים- יהפוך עולמנו בהדרגה למקום מזוהם. קודם כל בולט הדבר מבחינה אסתטית וחזותית. אך מעבר לזה יש פגיעה בבסיס הקיום. הזיהום פוגע במשאבים ההכרחיים לקיומנו- אויר ומים נקיים, אדמה נקייה וטובה לגידול מזון.

מה בעצם יכול אזרח פשוט לעשות ? כל אחד קצת:
כל אחד יכול לטפל יותר נכון בפסולת שהוא מייצר-
לשים כל דבר במקום הנכון- קרטונים- בקרטוניה, נייר במיכלים לאיסוף נייר, בקבוקים במיכלי האיסוף המיועדים להם ועוד.
לחנך את הילדים ולהסביר להם, או להפך- לתת להם לחנך אותנו – אם צריך.
להשקיע את הזמן והמחשבה, כל אחד בסביבת חייו האישית, ביתו,חצרו,שדהו, שולי הכביש שהוא עובר בו,ולשאול את השאלות- מה קורה בסוף עם הדברים שאני משתמש בהם? עם הדברים שאני זורק?
באיזה אופן ההתנהלות שלי והצריכה שלי ,יגרמו לכמה שפחות פגיעה בסביבה?
חשוב לחזור ולשאול את עצמנו את השאלות האלו.
כשהשאלה ממוקדת וברורה, יש יותר תשומת לב לחיפוש פתרונות. יותר מודעות להתנהגות נכונה.

להיות אדם תרבותי בתקופתנו- פירושו להיות מודע לבעיות הסביבה, להתנהג באופן שמכבד את הסביבה, ולהשקיע בפתרונות לשמירת הסביבה בהווה ובעתיד.

אם נחשוב בבהירות איזה איכות היינו רוצים שתהיה לסביבתנו, נוכל לשקול את צעדינו ולנהוג באופן שיוביל אותנו לסביבה בה היינו רוצים לחיות. 

                                
איכות הסביבה                                                     51 דצמבר 10

-איזה יצרני אשפה אנחנו- אם לא היינו מפנים את האשפה מן הבית, היינו נקברים בתוכה מזמן. אבל גם העולם מחוץ לבית-הוא ביתנו -וגם עליו עלינו להגן מפני הפסולת שאנו מיצרים. דרושה מודעות לחלקנו זה בהטלת עומס על סביבת חיינו. ישנה אשפה שיכולה להתכלות בצורה ידידותית לסביבה. אלו הן שאריות מזון-וגם ההפרשות האנושיות , שיכולים לחזור למחזור הטבעי של חומר אורגני- כקומפוסט. שיכול לתרום לסביבה במקום להזיק לה. ישנה אשפה שיכולה להוות חומר גלם למחזור, ליצור דברים במקום להוות מפגע סביבתי. ישנם חומרים מזיקים לסביבה שצריך למצוא את הדרכים א- להחליף אותם בחומרים אחרים. ב- לנטרל את השפעתם המזיקה.

אנו כצרכנים בעצם עומדים מאחורי העשיה הזו של יצור פסולת יום יומית. אנחנו זקוקים למודעות וגם להכוונה לגבי טפול נכון בפסולת שעוברת תחת ידינו. לטובת איכות סביבת חיינו-עלינו לבקש מהרשויות השונות המקומיות, הארציות והעולמיות לטפל בבעית הפסולת ברמה הכללית, ולהכוין אותנו ברמה האישית - כיצד לקחת חלק בתהליך.

בפנינו לימוד הרגלים חדשים: הפרדת אשפה, מסירת חומרים למחזור, צמצום השימוש במוצרים שהפסולת שלהם מכבידה על הסביבה.

דרישה מהרשויות לטפל בנושא ולהכוין את האזרחים. דרישה ממוסדות החינוך החל מגני הילדים, להעלות את הנושא באופן שוטף, כבסיס לבנית הרגלי -חיים נכונים יותר.

דרישה לפיקוח על סוגי החומרים בתהליכי היצור השונים והחלפת המזיקים שבהם לחומרים ידידותיים לסביבה. אנחנו זקוקים ליותר מידע, וחשוב שנחפש ונדרוש מידע, ואחר כך גם נפיץ אותו.

יש מקומות שכבר מתבצעים בהם הפרדת אשפה ואיסוף חומרים למחזור ואנו לומדים הרגלים חדשים הקשורים בכך.

יש בחירות שכבר ביכולתנו לעשות- כמו קנית חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה.

כמו צריכת מזון אורגני שתהליך הגידול שלו ידידותי לסביבה. בחירת לימודים גבוהים והתמחות בתחומים הקשורים לאיכות הסביבה ועוד.

מאחלת לעצמנו שנמצא את הכח לראות בכל בעיה-אתגר וגרוי לעשיה וליצירת משמעות לחיינו.