חינוך

חשוב לעודד ילדים לחשוב ולבטא את עצמם.

כדי לעזור לילדים לצמוח לקראת היותם אזרחים עם יכולת חשיבה ביקורתית ויכולת חשיבה עצמאית,
כדי לסייע להם להיות בעלי יכולת שיקול דעת עצמאי, ולהיות מוכשרים לקבלת החלטות נבונות ביחס לחייהם, על המחנכים לשנות את הדינאמיקה המתרחשת במסגרת בית הספר.
על המורים לעודד ילדים לפתח מחשבות משלהם.
על המחנכים ליצור אוירה של קבלה והקשבה של המבוגר לילד, ושל הילדים זה לזה.
לעזור לילדים ללמוד לבטא את מחשבותיהם, ולהגיע לבהירות. חשוב לעודד ילדים להתבטא, לחשוב בקול רם, לקיים דו שיח בו אין עניין בויכוח ושכנוע, אלא בהקשבה ורצון לוודא שהדברים הובנו, גם אם יש חילוקי דעות.
חשוב ללמד במהלך השנים, ככל שהילדים מתפתחים, להגיע למיקוד ובהירות בתקשורת.
ומן ההתחלה חשוב ללמד סבלנות ונתינת זמן, כדי שילדים לא יהססו לדבר גם כשדבריהם אינם מגובשים.
אוירה רגועה והקשבה מלאה, והאזנה לדברי אחרים, יובילו באופן טבעי להתפתחות היכולת לחשוב ולהתבטא.
בעולם השואף להיות דמוקרטי, הרוצה להבנות על אזרחים בוגרים בחשיבתם והחלטותיהם,ושיודעים לקיים תקשורת טובה ובונה- חשוב להתחיל לפתח מיומנויות אלו מגיל צעיר ביותר.

במערכת החינוך היום רוב המורים, מעודדים ילדים לחזור על האופן בו הם רואים את הדברים.
מורים אינם מעודדים ילדים לבטא את מחשבותיהם האמיתיות.
כדי שמורים יוכלו ליצור דינאמיקה שונה יש להכשיר אותם לכך, ולהעביר אותם תהליך מתקן ומרפא, מאחר שהם צמחו בעולם בו לא אפשרו להם להרגיש בטוחים לחשוב ולבטא את מחשבותיהם.

חשוב לזכור-
ילד שרכש יכולות טובות של חשיבה , ביטוי ותקשורת, יהיה מצויד טוב יותר לחיים של דמוקרטיה ושיתוף פעולה מילד שצבר ידע תחת לחץ של תחרותיות.


28.5.06

קצב החיים והשינויים החלים בהם השאירו את בתי הספר מאחור, בלתי מסתגלים למציאות המשתנה.
בית הספר לא ממש מכין לחיים האמיתיים, וזה בנוסף למגרעות אחרות שיש לשיטת הלימוד, ולמסגרת כפי שהיא כיום.
בית הספר ממוקד בהכשרה להיבטים האקדמיים של החיים, שלא אצל כל אחד יבואו לידי מימוש.
הוא לא מכשיר לחיי היום יום של אדם בוגר.

מה היה כדאי לשלב בתכנית הלימוד?
הבנה בסיסית של עצמנו ושל סביבת החיים המידית-
הבנה בסיסית והכרות עם דברים והתנסות בהם ולא צבירת ידע .

מצורפות מספר דוגמאות לנושאים בהם כדאי לעסוק.
הבית שבו חיים – מערכות המים והחשמל, מכשירים שונים שבשימוש שוטף,החומרים מהם הם עשויים,
כיצד הדברים פועלים,ממתי משתמשים במכשירים אלו ומי פיתח אותם.
ההשלכות הסביבתיות של החיים בבית.
תקונים בסיסיים בבית , ניהול משק בית ,בעלי חיים עלויות של דברים ועוד ועוד.

הכרת החיים הבוגרים -
נהול תקציב המשפחה, מקומות התעסוקה של המבוגרים,חובות וזכויות של אזרחים. חוקי עבודה, רשויות המספקות שרותים וגובות מיסים. ניירת מסוגים שונים, שרותי הבנקים, שרותים שונים- בריאות, סעד, ועוד.
הרחבת ידע, מסגרות התנדבותיות, מעורבות בקהילה, מיהו אזרח תורם.

המזון שאוכלים - כיצד הוא גדל, ההיסטוריה של השימוש במזון, מזון מעובד, מרכיבים שונים-מועילים ומזיקים,
הבדלים בין תרבויות, הקשר בין תזונה לבריאות.
הכנת אוכל, גידול עצמי ועוד.

תחבורה - הסטוריה של התפתחות התחבורה, כלי הרכב של היום, סוגי דלק, בעיות של אנרגיה ממקורות לא מתחדשים, אנרגיות חלופיות.זיהום סביבה,
מדיניות ידידותית לסביבה בשימוש בתחבורה.

המדינה והאזרחים-
מדינות- למה זה בעצם טוב?
האם המדינה היא אמצעי או מטרה?
צורות התאגדות שונות לאורך ההיסטוריה האנושית, מקומו של הפרט מול בעלי השררה לאורך ההיסטוריה,
מקומו של הפרט במסגרות החברתיות.
התפתחות האינדיבידואליות בעידן החדש.

היחיד והחברה
מהי זהות עצמית? מהי הזדהות עם גורמים חיצוניים, תהליכי בנית זהות. פיתוח מודעות.ההתפתחות האישית ותחומיה הרבים.
ההתייחסות לשאלות אלו בתרבויות שונות ובתקופות היסטוריות שונות.

מעגל החיים
מילדות לבגרות, שינויי התפקידים והתפקוד במחזור החיים.
משמעות החיים, המסע הפנימי, ביטוי עצמי.

הגוף
מודעות לגוף, הבנת תפקודים, תנועה במגוון שיטות ואסכולות כולל יוגה, טאי צ'י ועוד .

לסיכום-
סביב נושאים אלו ואחרים, היוצאים ממקום המחובר לילדים / נערים, ולסביבתם אפשר להעמיק ולחקור ולפתח מיומנויות,בכל התחומים.
אני משוכנעת שהלימוד יכול להיות משמעותי, חוויתי, ומכין לחיים בתחומים רחבים ומקיפים יותר של הצרכים האנושיים.

חינוך -

מיום שהייתי צריכה ללכת לראשונה לכיתה א' ידעתי שלא אוהב זאת. הרגשתי
לגבי מערכת החינוך לא השתנתה בשנים הבאות.
מה בעצם קומם אותי במוסד הזה שנקרא בית ספר?
התשובה האינטואיטיבית הראשונה לגבי היא גזלת החופש בה מתנסה כל ילד
הנכנס לבית ספר רגיל: נמנע מילד, הנמצא במסגרת כתה, החופש לנוע - כשתנועה

קודם כל חופשית היא צורך טבעי וראשוני אצל כל אחד.

נמנע מן הילדים חופש הביטוי - למעשה אי אפשר לילדים

שנית
במסגרת כתה רגילה לבטא את עצמם כמעט, מכמה סיבות:

*בגלל כמות הילדים שנמצאים יחד ואין אפשרות להתבטא לכל

אחד מהם תוך פרק זמן סביר.
*מסגרת הלימוד קובעת מה רלבנטי ויקבל ביטוי במסגרת זמן השיעור ולדברים
אחרים אין מקום.
*המערכת דורשת קונצנזוס - הסכמה, לתקפות הכללים שלה,והמורה
מתוך עמדת כוח כמבוגר מול ילדים ומתוקף סמכותו כאחראי לכתה מבטל
עמדות שאינן תואמות את מה שנראה לו לנכון.

מדוכאת הסקרנות הטבעית משום שהמערכת כופה על הילדים

ובנוסף לכך להתעניין בדברים שאינם מעניינים אותם, ולרוב אין אפשרות לפנות זמן למה
שבאמת מעניין ילד מסוים והרי הילדים רבים, וודאי שלכל אחד מהם תחומי
עניין שונים ומשתנים ולמערכת אין אפשרות להתמודד עם כך.

מערכת החינוך מתערבת גם במהלך היום של הילדים מעבר לשעות בית הספר,
על ידי הטלת שעורי בית על הילדים.

בעיה נוספת המצטרפת לבעיית גזלת החופש מהילד היא בעיית יצירת מערכת
ערכית המלמדת את הילד להעריך ולמדוד עצמו לפי אמות מידה צרות ומוגבלות הצלחה או כשלון על פי מדדי הדרישות במערכת, שהן לימודיות בעיקרן.
של הרבה ילדים עלולים לאבד את תחושת הערך העצמי ולהעריך את עצמם
כמוצלחים או ככישלון לפי מדדי הדרישה בכיתה ,שמשקפים רק חלק קטן
ממורכבותו של ילד כאדם צומח, וגם לאבד את ההנאה מכישורים שאינם מקבלים
עידוד במסגרת בית הספר.
בית הספר משקף לילד, במרבית הזמן , פנים חלקיים של אישיותו השלמה,
ומצמצם בכך את תפישתו העצמית. ויוצר אפליה וחוסר איזון בין תחומים
שונים באישיות הילד, כשכישורים לימודיים המתבטאים ביכולת להשיג
ציונים טובים ,מקבלים עדיפות על כל פן אחר של האישיות.

מהקשר בין עולם הילדים לחיים האמיתיים, לעשייה אמיתית,

ישנה גם התעלמות בעולם שסביב הילד.
אין בבית הספר הכשרה לחיים, פרט אולי לחיים בתחום האקדמי ששם יש רלוונטיות לאימון שעבר הילד במסגרת לימודיו.

[8.4.01 ],עד כאן הפעם, והמשך יבוא.

[פינה אישית] [איכות הסביבה][חינוך] [המצאות]